יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

איך לפתח ביטחון עצמי

מה זה ביטחון עצמי גבוה ?
איך אפשר לשפר את הביטחון העצמי?
במה תלוי הביטחון העצמי שלנו?


הרבה הורים מתקשרים אלי ואומרים לי שלילד שלהם יש ביטחון עצמי נמוך, שהוא סובל מדימוי עצמי נמוך והם רוצים לחזק אותו.
ביטחון עצמי הוא היכולת של אדם לפעול בהתאם לרצונו ולהיות בנוכחות כאן ועכשיו.
היכולת של אדם לפעול בחופשיות ובביטחון תלויה במידת הביטחון והקבלה שהוא מקבל מהסביבה.
סביבה לא מקבלת תקשה על כל אדם להרגיש בנוח, להביא את עצמו לידי ביטוי.

אנחנו נוטים לפרש התנהגויות שונות ולתייג.

לעתים נתייג אנשים שהם-
הססניים
שתקנים
מתלבטים
בעלי קצב איטי
רגישים
שקולים
מסתגלים ומתאקלמים באיטיות
                                        כבעלי  ביטחון עצמי נמוך.

לעתים נתייג אנשים שהם-
מוחצנים
בעלי קצב מהיר
אימפולסיביים
ספונטניים
דברניים
דעתניים
                                        כבעלי ביטחון עצמי גבוה.



רצון ומוטיבציה- ככל שנהיה מחוברים לרצון שלנו, חדורי מוטיבציה פנימית כך נצליח לבטא עצמנו בצורה טובה יותר. הביטחון העצמי שלנו יהיה נמוך ברגע שאנחנו נפעל מתוך אי שלמות, מתוך רצונם של אחרים ומתוך פחדים.

נוכחות כאן ועכשיו - ככל שנצליח להיות קשובים גם לסביבה וגם לעצמנו, שנצליח להיות שלמים כל רגע בזמן עם ההתמקמות שלנו ועם הבחירות שלנו ביחס למה שאנו רוצים לבטא ומה שאנו מבטאים בפועל כך הנוכחות שלנו תלך ותגדל.


כהורים, האתגר העומד בפנינו הוא לעזור לילדינו לפתח רצון, מוטיבציה, יכולת להקשיב לעצמם ולסביבה. לא למהר לפרש, לשפוט, לעזור, לבקר.
ילדים עוברים הרבה מעברים ושינויים בחייהם, חלק מהם בניגוד לרצונם.
כל מעבר דורש תקופת הסתגלות.
כל ילד מגיב למעברים בצורה ייחודית.
כל מעבר ושינוי מאתגר וקשה, יכול מאד להיות שאלה  מגיבים טוב יחסית למעבר או שינוי כלשהו מדחיקים את הקשיים, מרגישים לא בנוח להיות בחולשתם.

מה שנראה כלפי חוץ שונה ממה שמתרחש בפנים.

יכול להיות שחלק מאלה שאנחנו חושבים שהם בעלי ביטחון עצמי גבוה הם למעשה מציגים משהו לא אותנטי, לא מחובר.

כבוגרים, עלינו לברר עם עצמנו מה היכולת שלנו להקשיב לעצמנו, לסביבה. האם אנו שלמים עם המסגרות שאנו נמצאים בהם.

כל אדם נולד עם יכולות, כישורים ומבנה אישיותי ייחודי, עם כמיהה עצומה להראות, להיפתח ולהשתחרר. 


זה מתחיל ממש בגילאים הקטנים...

ילדים קטנים כל הזמן אומרים "תראו אותי", הם כמהים לקבל התייחסות חיובית ומחזקת למה שהם עשו.
הדימוי העצמי שלהם יגדל ככל שנראה, נעריך אותם ונצליח לבטא בצורה כנה ואותנטית את מה שהם רוצים שנראה.
הערכה כנה ואותנטית היא לא פשוטה.
רצוי להגיד משפט שמותאם לעשייה שלהם ולא כל הזמן "וואו... מדהים... כל הכבוד...".
קשה לנו כהורים לראות את ילדינו מתקשים, אנחנו נזדרז לעזור להם.


זה מתחיל ממש בגילאים הקטנים...

הילד שלכם מנסה לעלות בסולם ולא מצליחה.
מוכר לכם?
אז אפשר לחשוב שהוא לא מצליחה הוא אפילו עלול ליפול ולקבל מכה.
אז לא רק שהוא לא הצליח לעלות אלא שבכלל נכשל ואפילו נפגע.
ממש לא מוצלח.


יש ילדים שיעדיפו בכלל לא לנסות לעלות על הסולם,
הרבה מאתנו יכולים לפרש ולהגיד להם – "אל תפחדו",
מי אמר שזה פחד?
זה יכול להיות התלבטות, קצב אחר, למידה מתןך צפייה ועוד...
הרבה מאתנו יכולים , מתוך רצון טוב ומתוך קושי לקבל את ההמנעות לזרז את הילד,
במקרה כזה יש סיכוי גדול שהילד לא יצליח וייפול,
הרבה יגידו "לא נורא",
מי אמר שזה נורא?
זה יכול להיות צעד גדול, התנסות שהצריכה אומץ.
מחוויה של טיפוס על סולם הילד זכה לחוות הורים לחוצים, מאוכזבים, מפחדים,
שמשתמשים במלים "פחד" ו"נורא".
אפשר להציע לילד לעלות על הסולם למרות שמרבית הילדים לומדים מחיקוי והם מבינים את העניין.
אם הילד רוצה לעלות אז הדרך הנכונה היא לראות אותו, מה הוא מסוגל,
זה מתחיל בשלב הראשון בסולם, לתת לו לנסות, למצוא את החיבור הנכון בין השכל, הגוף, הרצון.


לשמחתי זכיתי לראות לא מזמן את  הילדה הקטנה שלי עולה על סולם, חוויה מכוננת.
היא ניסתה וניסתה לעלות לשלב הראשון שהיה ממש גבוה, חשבתי שאין לה סיכוי,
היא לא וויתרה.
התערבתי אחרי התלבטות ארוכה ונתתי לה דחיפה קטנה שתעזור לה לעלות.
מכן והלאה היא עלתה לבד, היד שלי מאחורה, אני מעודד אותה במילים, היא שומעת אותי,
מרגישה שאני שם, בטוחה שלא יכול לקרות לה כלום, גם אני בטוח שלא יכול לקרות לה כלום.
היא טיפסה על סולם ממש גבוה, הייתי חייב לטפס איתה ולהיות שם מאחורה.
שהיא הגיע למעלה החמאתי להם על כך שהצליחה לטפס לבד.
היא רצתה להתגלש במגלשה, פחדתי לתת לה להתגלש לבד אז עליתי איתה.
התגלשנו מחובקים.
"שוב" היא אמרה.
בדקתי שהמגלשה סגורה היטב בצדדים והרגשתי מספיק בטוח שהיא לא יכולה ליפול.
בפעם השנייה עודדתי אותה להתגלש לבד.
נלחצתי, לא הייתי בטוח שזה נכון אבל הרגשתי שזה הרגע המכונן,
יש פה תהליך שנבנה לאט לאט,
הכל בטוח, לא יכול לקרות לה כלום,
הפחד הכי גדול זה שזאת מגלשת מנהרה, לא רואים כל כך מה קורה שם,
היא יכולה להתגלגל,
הסתכלתי עליה וראיתי שהיא רוצה, מאד רוצה ואני צריך לשים את הפחדים שלי בצד,
הכל בטוח, לא יכול לקרות לה כלום,
חיכתי לה למטה והיא התגלשה, לבד, פעם ראשונה
"שוב" היא אמרה.
אם יש לכם ילדים קטנים אני ממליץ לכם להיות נוכחים בשלבי הגדילה שלהם, בגן השעשועים הם לומדים לפתח את הביטחון העצמי ואנחנו ההורים לומדים איך לשחרר, ללוות, להיות שם.

חמשת הטיפים לשיפור הביטחון העצמי

1. קבלה עצמית
2. פיתוח מיומנויות הרפייה, מדיטצייה, הקשבה פנימית
3. פעילות פיזית וגופנית
4. בילוי עם חברים
5. בדיקת המסגרות שאנו נמצאים בהם


באמצעות סדנאות תיאטרון פלייבק ניתן לשפר את הביטחון העצמי והנוכחות, הסדנאות מתאימות לילדים, בני נוער ומבוגרים.
במסגרת בטוחה, מאפשרת, מקבלת ולא שיפוטית לומדים המשתתפים לחזק את יכולת ההקשבה לעצמם, לסביבה, לרצונות ולחלומות.

יעקב דניאל, מטפל בדרמה, במאי, מלווה הורים וילדים, מקים ומייסד אקו, שיטה המשלבת טכניקות של משחק, דרמה תרפייה, פסיכודרמה ומגוון כלים יצירתיים​.​השיטה מיושמת ככלי לעיבוד תהליכים אישיים,  קבוצתיים והתפתחות אישית.


מאמרים בנושאי הורות, משפחה, הפרעות קשב http://echopl.blogspot.co.il/

.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לאהוב את עצמך

  תסתכל לה בעיניים תישך את השפתיים עד שזה יכאב לך קצת... ( "ככה זה", ברי סחרוף )   למה ללכת לטיפול? לפעמים אולי גם לך ...